טעימת 3 יינות, רמות נפתלי

אחד היקבים המדוברים בתקופה האחרונה הוא יקב רמות נפתלי.
קצת צפונית לדלתון.
היקב עבר שינוי וכיום ניתן לבקר בו ולהתרשם ממרכז מבקרים נהדר.
לאחרונה רמות נפתלי זכו במספר פרסים שבניהם היה ה BEST VALUE.
בעלי היקב והיינן יצחק כהן, עושה עבודה טובה מאד.

יצא לי לטעום 3 יינות מהיקב.
דואט 2009, בלנד של קברנה מרלו. סולידי מאד.
האף נעים, היין מאוזן מאד, הטעמים וההרגשה לא נתנו לי להתרגש יותר מידי מהיין.
מדובר ביין שעשוי היטב, ובהחלט לא נופל מהרבה יינות ישראלים ברמה שלו.
נעים מאד לשתייה וסיומת בינונית.

היין השני היה קברנה 2007 Single Vinyard.
12 חודשים בחביות. האמת שציפתי להרבה מהיין. אך  לא מצאתי בו הרבה.
לא האף ולא הטעמים , השאירו בי טעם לעוד.
היין לטעמי ברגע שאני טעמתי אותו, עוד לא היה מוכן לשתייה.
כל כך אנמי.
מילה טובה שאפשר להגיד היא שהיין נעים מאד, ולא מכביד על הטועם/שותה.

מלבק 2008 אחרי 2 היינות הראשונים, בהחלט הגיע אחד ראוי.
ריחות הטבק והפרי הבשל בלטו מאד, ואפשר היה לדמיין סטייק
טוב עם כל הרחה של היין.
בפה היין חזק מאד, מעניין,מרגש. משאיר את הטועם/שותה מרוכז לכל
התפתחות קטנה.
בארץ שלנו המלבק הוא לא אותו אחד שאנחנו מכירים בארגנטינה.
אך כל מלבק שעושה לי חשק לבשר מבחינתי עושה את העבודה.
ליום העצמאות זה יכול להיות נהדר לעל האש.
בהחלט שווה.

המחירים של היינות נעים בין 70 שקלים ל 110 שקלים.
לדעתי קצת יקר בשביל איכות היין הניתנת, אך שוב מדובר ביין ישראלי
שתמיד מחיריו גבוהים.

שבוע מצויין לכולם !

טעימת Single Vinyard

פסח לא נגמר עד שהוא נגמר.

בערב החג השני, החלטנו לפתוח יין אשר חיכה קצת במקרר היינות לרגע הנכון.

ואין כמו חג פסח שני כדי שהרגע הזה אכן יהיה נכון.

היין המדובר הוא מכרם יחידה. מסדרת הכרמים של יקבי רמת הגולן.

מדובר בסדרה אשר מדברת  על הקרקע של הכרמים, כזאת  שמייחדת את עצמה

מסדרת הירדן או הגמלא.

מדובר בסירה מכרם אורטל 2004. יין הסירה הראשון של יקבי רמת הגולן שנעשה

מכרם יחידה.

קצת על הכרם, מדובר בכרם למרגלית הר הגעש אורטל, והענבים נלקחו מ2 חלקות

אשר אחת ניטעה ב 1999 והשנייה ב2000. בגובה של 920, מהאזורים הגבוהים ביותר

בהם נוטעים כרמים בישראל.

לעניין המרכזי, הטעימה.   הצבע של הסירה מרשים מאד, וכמעט שחור, קצת בוהק.

מבחינת האף מרגישים אלגנטיות של פרות יער,אוכמניות וחריפות עדינה כזאת,

שקשה להתעלם ממנה.

היין עצמו למרות שלא מפגיז בעוצמתיות, עדיין מלא כריזמה ונוכחות.

טעמי אדמה ותיבולים ברמה הנכונה שעושה חשק לעוד קצת.

הסיומת של היין מדויקת להפליא ולא מתמשכת יתר על המידה.

היין שהתלווה לארוחת בשרים, השתלב נהדר בין הפרגיות,כבש,כבד ונקניקיות.

ללא ספק דרך נהדרת לסיים את חג הפסח.

אני לא יודע אם ניתן עדיין לרכוש את היין מכיוון שיוצרו רק 19,500 בקבוקים, והסדרה ממוספרת.

כך שמי שיכול לשים את ידיו על אחד כזה, מומלץ בחום.

סדרה ממוספרת

כרם אורטל 2004

יין טכנולוגי

בעולם המתקדם של היום ידוע שהמידע נמצא איתנו כל הזמן.
עולם היין לא שונה מיתר העולמות, ובעידן של סמארטפונים, אין צורך
לרוץ כל פעם למחשב לבדוק,או לרשום על דף כל יין שאנחנו טעמנו.

עם כניסת המושג הזה שנקרא אפליקציה, בעצם אנשי עולם היין הצליחו לפחות חלקית
לחבר את התחום עם הלקוחות. בעיקר המכורים.

בשוק של היום קיימות מספר רב של אפליקציות, כאשר רובן נותנות את אותו השירות.
חלקן איכותיות יותר וחלקן כאמור פחות.
למרבית האפליקציות יש 2 גרסאות, האחת חינמית וחלקית והשנייה בתשלום.

כבר עכשיו לאחר שבדקתי את חלק מהאפליקציות ניתן להגיד שהחינמיות הן בסדר, אך
בתשלום בהחלט נותנות יותר. כך שאם אתם באמת אוהבים יין, שווה לשלם כמה דולרים/שקלים
על אפליקציה אחת שתשרת אתכם.

הנתון היחידי שמטריד אותי הוא, שאין ולא אפליקציה אחת מתמה ביין ישראלית. הכל באנגלית.
האם דניאל רוגוב לא יכול להקים אפליקציה משלו? או אחד ממגזיני היין הישראלים?
לדעתי פה אנחנו נמצאים בפיגור רציני. כי בעולם טכנולוגי שכזה, אנחנו נאבדים. ואין
כמעט זכר ליין הישראלי בעברית.

אחרי כל הדיבורים, אספתי כמה אפליקציות לאייפון ולאנדרואיד (ברגע שחנות האפליקציות של בלקברי תיפתח
תהיה כתבה נוספת במיוחד להם).

האפליקציה הראשונה שייכת גם לאחד המגזינים הנחשבים. הWINE ENTHUSIAST .
באפליקציה עצמה תוכלו לצפות בכל דירוגי היינות של המגזין, לקבל סיקורים בעבור כל היינות שסוקרו
במגזין ומידע למעל מ100 אלף יינות. איך להתאים יין לאוכל וטבלת איכות בצירים.
האפליקציה בתשלום, ניתן הוריד כאן.

אתר רשמי נוסף שדאג לאפליקציה הוא ה WINE.COM.
מעל 45 אלף יינות מסוקרים, אפשרות לסמן יינות שאהבתם ולשמור אותם ברשימה משלכם.
רשימת המומלצים שקיבלו ציון 90+ במחיר של מתחת ל 20 דולר.
האפליקציה חינמית וקיימת גם לאייפד. ניתן להוריד מכאן.

גארי ווינרצ'אק הוא אחד האנשים הבועטים ביותר בעולם היין, האיש שהביא לעולם את תוכנית היין
המצולמת הנצפת ביותר ו1000 פרקים. פונה כעת לעולם הרשת. עם שירות חדש, שבו הוא עדיין מצלם
תוכניות מידי יום ובמקומות שונים בעולם. ה Daily Grape היא אפליקציה של הדור החדש.
לצפות בוידאו של טעימות, ולסמן את היינות שאהבתם, וכמובן לחלוק מידע עם הצופים האחרים.
האפליקציה חינימית וניתן להוריד מכאן.

ישנם עוד מספר אפליקציות כמו הדקנטר, שימצא לכם כל יין שזכה בפרס בתחרויות סביב העולם.
כאשר מחיר השירות חד פעמי, אייפון/אנדרואיד/בלקברי/נוקיה.

אפליקצית Hello Vino הנחמדה ניתנת להורדה חינם דרך כל החנויות.

לאנדרואיד, קיימות מספר אפליקציות נהדרות בתשלום.
Cor.kz wine info שנותנת מידע על מעל 750 אלף יינות!, ועלותה 13 שקלים, וקיימת גם לאייפון.
להורדה לאנדרואיד.

שירות נוסף שייך לDRYNC WINE עם מידע למעל מליון יינות. ומאות אלפי סיקורים.
אפשרות לשתף חברים ולהעזר במומחי יין. להורדה דרך האנדרואיד בתשלום.

לסיום עוד מגזין נחשב, הווין ספיקטיטור. שבו תוכלו להוריד לכל הפלטפורמות.
השירות כמובן בתשלום שנתי. וישנם מספר שירותים שהמגזין נותן.

Daily grape

Drync wine

יינות חג הפסח שלי

ארוחת החג היא ללא ספק חוויה חשובה מאד בבית הישראלי. בשנים האחרונות

גם היין שאנו שותים בחג הפך לחשוב מאד.

אצלנו בארוחה הפעם לא תרמתי יינות לחגיגה, אלא שהמשפחה הביאה את מה שנראה

לה כראוי לחגיגה.

כמו שנאמר פה לא פעם אחת, דווקא בחג יותר חשוב שהיין יהיה ישראלי מאשר זר, ויותר חשוב

שנהנה ממנו מאשר שנשקיע מאות שקלים על יין שרוב המשפחה לא תדע להעריך.

היין הראשון שנפתח היה טרום הארוחה, "פנינים" של יקב תבור. יין מבעבע אדום,

עשוי מקברנה. קריר ונעים קצת מוזר לי הטעם של קברנה מבעבע, והרעיון הוא קצת

יומרני מבחינתי. קצת כבד בשביל יין מבעבע.  הבנות בטעמו בהחלט אהבו אותו.

בין הגברים בהחלט הייתה הרגשה שתבור קצת פספסו פה רעיון בהחלט טוב.

אחרי זה נפתחו 2 יינות נוספים. אחד של יקבי רמת הגולן ועוד אחד של תבור.

הראשון שהיה קרוב לאזור שלי בשולחן הוא פינו נואר 2006 של ירדן.

העבר שלי עם הפינו של ירדן היה בהחלט טוב, ה2003 היה מרשים. הראשון להיות פינו נואר

בטעם שאני אוהב.

ה2006 בהחלט באותה רמה, עם ריח שמזכיר (לפחות לי) בורגון, ריח אדמה חזק, מרשים מאד.

טעם מאוזן מאד, ואלגנטי. במיוחד השתלב מצוין עם ארוחת החג.

היין השני היה תבור אדמה 2008. יין אגרסיבי, מפולפל מאד, מרגישים חריפות (לא של אלכוהול).

האף פירותי מאד, בעיקר פירות יער שחורים. בהחלט נחמד. ואני חייב לציין שגם הפעם הראשונה

שאני טועם אותו במהדורתו החדשה (שינוי תווית).

היין האחרון שנפתח הוא גמלא מרלו 2009. אני אפתח בכך שרבים בשולחן אהבו את היין.

אני קצת התאכזבתי, המרירות קצת התעלתה על הטעמים של היין. והאף היה קצת מאתגר.

אני חייב לציין שיכול להיות שאחרי מספר יינות וארוחה די כבדה, המרלו גמלא היה צריך להגיע מוקדם

יותר.

מהם היינות שאתם פתחתם בחג? אשמח לקבל תגובות וסיקור של היינות.

פינו נואר 2006

אדמה 2008

מרלו גמלא

על ארבעה אחים...

הרבה אתרים מנסים להמליץ על מספר יינות לפי דרגות מחיר. מנסים למכור לכם לרוב את אותם

היינות עם שינויים מאד קטנים.

כבר נכתב כאן בבלוג על איך לרכוש את היין לקראת הפסח ובכלל איך להתנהג שנכנסים לחנות יין.

אני מקווה מאד שמרביתכם כבר רכשתם וגיבשתם את היינות לחג.

אחד הדברים שמאד בלטו לי , הם ההמלצות על יינות שהם די יקרים והכוונה מעל 100 שח.

נכון שיש אנשים שאוהבים להתפנק ביין טוב בארוחת החג. אך סביר להניח שרוב האנשים

שישבו אתכם בשולחן לא ידעו להעריך את האיכות שאתם יודעים להעריך.

חשוב מאד להישאר שפויים ברכישת יינות החג, ולזכור שמדובר בשתיית יין ופחות ההנאה ממנו.

בכל חג מדברים על ארבעת האחים, חכם,רשע,תם וזה שאינו יודע לשאול. התלבטתי הרבה בין כל הארבעה.

והנה הגרסה של Simple Wine לסיפור.

חכם מה הוא אומר : "אין ארוחת חג בלי יין כשר, עדיף ישראלי. אבל אין מה להשקיע, הרי במהלך השנה

רכשתי מספר יינות והחג הוא בדיוק הזמן לשלוף אותם ולשתות. פחות הוצאה בחג. עדיף גם מהיינות הלא יקרים.

בחג נהנים מעצם שתיית היין ולא מעריכים את היין עצמו."

רשע מה הוא אומר : " כשר? צריך הביא לשולחן את הטוב ביותר, כמה שיעלה יעלה. האמת ?, לא משנה

אם היין תוצרת הארץ או לא. הרי ידוע שיינות תוצרת חוץ הרבה יותר טובים מהיין הישראלי. אנשים ידעו

להעריך יין מקליפורניה. נראה את הידע שלי ביין בארוחה ונעשה קצת הצגה. שיזכרו מהארוחה את היין

שאני בחרתי."

תם מה הוא אומר: " צריך יין לחג? נראה לי שתירוש וקולה ועוד קצת מיצים יכולים להספיק. אבל נלך לחנות

ונביא איזה יין פשוט כדי לרצות את כולם. בסה"כ ארוחת חג. "

וזה שאינו יודע לשאול  פשוט הלך לחנות היין הקרובה, בחר בעצמו יין (הוא הרי לא יודע לשאול) גם ישראלי וגם

תוצרת חוץ. וכנראה שאם לא יהיה עוד בן משפחה שיביא יין. השולחן יסתפק בכך. בלי שאלות ובלי שום דרמות.

העיקר להנות משולחן החג.

הטור בחלקו הומוריסטי , אין להתייחס ברצינות יתרה לסיפור ארבעת האחים.

הכי חשוב הוא שלכולם יהיה חג שמח.

נשמח לקבל חוויות משולחן החג ומהיין שאתם בחרתם ושתיתם. כמובן ניתן לעשות זאת

דרך המייל SimpleWine@hotmail.com או דרך עמוד הפייסבוק שלנו www.facebook.com/simplwine

חג שמח!

טעימת אביב , לקראת הפסח

שבוע לפני פסח, ואפשר להגיד שאביב הגיע.

שבת אחה"צ, מזג אוויר נהדר ואין כמו טעימת יין מקומי להרגשה

של אביב.

שלושה יקבים ארגנו אירוע קטן ומעניין. בחדר החביות של יקב אבידן

התקבצו להם יקב אבידן כמובן, יקב מאור מהצפון ויקב סומק מזיכרון יעקוב,

כדי  להציג את היינות שלהם כחלק מהכניסה לתקופת פסח.

האירוע התרחש כ 4 שעות, בהם אנשים טעמו קצת יין, ישבו מחוץ ליקב להעביר חוויות

ובעיקר להנות. להנות ממזג אוויר נהדר.

כמו שנכתב בשלב מוקדם יותר, בטעימה יכולנו להנות משלושה יקבים.

חלק מהיינות כבר סוקרו/נכתב עליהם בעבר, ולכן דילגתי עליהם.

כמובן שאת היינות העיקריים טעמתי בשבילכם.

היקב הראשון כיאה למארח, יקב אבידן.

מיינות שהיקב הציע, היה בין היתר גם תג כתום 2008, שסוקר בהרחבה בטעימת ציר הזמן.

היין הראשון שטעמתי היה הפריו 07,טעמתי אותו בעבר אבל לא התעמקתי בו.

מדובר ביין שמורכב מבלנד של איזור פריוארט הספרדי. קריניאן/גראנש/קברנה ומרלו.

האף היה לי קצת עדין, וכמעט לא הרגשתי אותו, כן היה ניתן להריח פרותיות, פרות אדומים יותר.

בפה היין יושב נהדר, בצורה אלגנטית ומאוזנת. הסיום בינוני ונעים.  בסה"כ מדובר ביין שלדעתי הוא מעניין מאד.

השני הוא קברנה רזרב 07, אני ידוע לא מחסידי הקברנה. אך פה הרגשתי יין עם אף בועט שמביא ריחות אדירים

שהזכירו לי מאד את התג כתום 2008. מאד מעניין, שילוב טעמים, נעים בפה. פלפל חריף מורגש וקצת תבלון

שמתאים מאד לבשר אדום.

היקב השני כאמור הוא מאור. היקב יושב ברמות שבדרום הגולן, המטעים מהיקב היה דני מאור, מבעלי היקב.

והביא מספר רב של יינות.

מאור רוזה 2010, נעים מאד באף משרה אווירה צעירה ורעננה, והוא בהחלט טעים למטרתו.

מאור קלאסיק  2007, בלנד בורדו. קצת פחות מזכיר יינות בורדו, ואינו השאיר רושם, האף מאתגר והתאמצתי

להוציא ממנו את הריחות שלו. גם בפה, היין יושב בסדר גמור, נעים ופירותי.

מאור 2005, אף נהדר  עם המון אנרגיות.בפה היין מאוזן מאד, ולא משתולל מעבר למידה.

פירות יער שחורים,דובדבנים ותותים מורגש מאד. אלגנטי מאד. גוף בינוני.

מאור 2004, בלנד קברנה/מרלו. עוצמתי מאד, ומשאיר חותם שלא עוזב מהר. סיומת ארוכה ונעימה. מדובר ביין שמתאים מאד סטייקים או דגים. בארוחת חג. בהחלט יין שהייתי רוכש. חבל מאד שאין אותו יותר  במלאי היקב.  אם המאור 05 יתפתח כמוהו, הייתי רץ לקנות אחד.

היקב האחרון בטעימה הוא סומק. מדובר ביקב מזיכרון יעקוב אשר מייצר כ 10,000 בקבוקים בשנה, וכל כרמיו שייכים לו. ונמצאים מסביב ליקב.

הראשון שטעמתי היה האדום 2008, בלנד יצירתי מאד של סירה/קריניאן/מלבק ומורברדה.

התנינים מעפילים מאד על הטעמים של היין, ניתן להרגיש פרותיות ביין, אך לא עניין. מבלנד כזה אולי ציפיתי ליותר, אך אולי הבלנד הזה יומרני מידי ליין ברמה שולחנית.

בקעת הנדיב 2005, יין עוצמתי מאד, הרבה רושם הוא משאיר בפה. סיומת ארוכה. מדובר בבלנד של קברנה/מרלו/פטיט ורדו. מאד שוקולדי וקצת קפה, חריפות של רוטב ברביקיו.

בקעת הנדיב 2004, המשך ישיר ל2005. יין עוצמתי מאד, אלגנתי. נעים מאד בפה, ומאוזן מאד. מדובר בבלנד זהה ל2005. מפגיז בריחות אדומים וטעמים שמזכירים את ה 2005.

יין שללא ספק עושה חשק למנת סטייק טוב.

יקב סומק פתוח בשבת. כדאי לתאם ביקור בו.

בקעת הנדיב 2005, יקב סומק

בטעימה עצמה

ליד עמדת יקב מאור

שולחן יינות יקב סומק

טעימת 2 יינות טוליפ

שבוע מצויין לכולם.
בסופ"ש האחרון יצא לי לתאום 2 יינות של יקב מאד מעורך כאן בבלוג.
מדובר ביקב טוליפ, אשר את המוסטלי שיראז שלו סיקרנו כאן בבלוג.

הראשון לטעום היה הJust Merlo 2009.
100% מרלו, ו 8 חודש יישון בחביות עץ צרפתיות.
מבחינת הטעימה עצמה.
בצבע אדום אדמדם, יפה. האף היה עדין אך עם זאת, היה ניתן להרגיש חריפות של אלכוהול.
תנינים היו בולטים מאד והפריעו לטעמים האחרים לצאת החוצה.
יין לא הכי מאוזן, וסיומו בינוני ולא הכי נעים.

היין השני היה סירה רזרב 2008. מיושן כ 16 חודשים בחביות עץ צרפתיות.
לאחרונה סוקרו כאן מספר יינות סירה.
והפעם קיבלתי משהו שונה לפחות מבחינת האיכות.
הצבע אדום כהה כיאה לסירה, כמעט ולא הצלחתי להרגיש את האף של היין.
מאכזב.
בפה קצת ליקריץ וקפה אך גם פה, היין לא השאיר חותם.


טוליפ ידועים ביינות הטובים שלהם. מקווה שמודבר לפחות מבחינתי ב 2 יינות
חריגים.

מרלו

סירה רזרב

גם אני רוצה לטעום יין

בדרך כלל כשאתם במסעדה או עם חברים בבית, ופותחים בקבוק יין. תמיד יש אחד

שבודק את היין, אומר לכם אם הוא טוב או לא, מקולקל  ואת טעמיו.

תמיד זה ניראה "פלצני" ובראש תמיד עולה המחשבה : "איך הוא יודע?, לכל יין יש אותו ריח וצבע".

ישנם מספר דרכים כדי ללמוד את תהליך טעימת היין. כאשר שימוש בחושים הוא מרכזי מאד, טעם,ריח וראייה

בהחלט משחקים כאן עניין. כמובן שניסיון הוא גם מרכיב חשוב.

כשאתם פותחים בקבוק חשוב לדעת, לקראת מה אתם הולכים.

איזה יין בעצם הולכים לטעום כדי לדעת לשפוט אותו, איזה זן ענבים/אזור עומד על הפרק.

שנת בציר והשתייכות לסדרה מסוימת ברמת היקב..

כאשר מוזגים את היין לכוס, מתחילים עם החוש הראשון, הראייה.

זה הזמן לבחון את היין מבחינת הצבע שלו. צבע של יין בתפיסה הכללית הוא אדום,

אך תגלו שיש מגוון רב של יינות שצבעם הוא גוונים של אדום, וכאלה המגיעים גם לשחור.

בעצם כאן נבדוק את צבע היין, כאשר יש יינות שאמורים להיות אדומים יותר(צעירים או למשל פינו נואר)

ויש כאלה שיהיו עמוקים יותר ולכיוון השחור. מכאן נבדוק את גיל היין.

עושים זאת על ידי הטיית הכוס כלפי הצד ומעל רקע לבן. כאן נגלה מין קשת בקצה היין.

אם הקשת קטנה מדובר ביין צעיר, קצת יותר עבה אומר קצת יותר מבוגר וכך הלאה. כמובן שאם הקשת

בצע חום מדובר ביין מקולקל או מבוגר מאד.

החוש הבא שנעזר בו, הוא הריח. מה שעושים זה בעצם  מסובבים את הכוס בעדינות, כדי שהארומות

של היין יעלו כלפי מעלה ונוכל להריח את היין. חובה לציין שישנם יינות שידרשו ממכם מספר סיבובי כוס,

ויש כאלה שפחות. תלוי בסוג היין. כאן בעצם מריחים את היין, ונותנים לדימויים לעלות. כשאומרים לכם

שמריחים פלפל,שוקולד או אפילו אוכמניות, אין זה אומר שהמרכיבים נמצאים בפנים, אלא שיש קמצוץ של ריח

שמעלה לכם את ההרגשה הזאת.מין גירוי כזה. יהיו יינות שיפגיזו אתכם בריחות ואז תצטרכו לעשות זאת לאט

ויהיו כאלה שפחות יאתגרו אתכם מבחינת הריח.

מבחינת רובכם פה יגיע העיקר של הטעימה. ובעצם זאת הטעימה בפועל.

זה הרגע ללגום קצת מהיין, לא לבלוע, אלא לתת ליין להתחכך בפה מימין לשמאל, וקדימה אחורה.

כך שתפעילו את מנגנוני הטעם שלכם, מכאן לכו לפי ההרגשה שלכם.

האם היין כבד בפה? סמיך? נעים? משתלט? תארו מה שאתם מרגישים בתוך הפה.

איזה טעם יש ליין? האם יש לו סיומת ארוכה?קצרה? נעימה? לא נעימה?.

זאת בעצם טעימת יין, לפי הספר כמו שנהוג להגיד.

לכל אדם יש חוש ריח וטעם שונה מלאחר, ולעיתים אחרים יזהו מה שאתם תזהו פחות או אחר.

זה בסדר. עם הניסיון וריבוי טעימות החושים יתחדדו.

שיהיה לכולם טעימה נעימה!

גלגל הטעמים, להעזר בו בזמן הטעימה

דירוגי יין, מה זה?

עולם היין כידוע לכם הוא מגוון מאד. מכיוון שיש המון סוגי יין, אלפי יצרנים, צריך שיהיה סדר

כלשהו. מספר מבקרי יין החלו לדרג את היינות ע"פ מספר קריטריונים.

בין המגזינים הנחשבים ניתן למצוא את Wine Specteator, Wine Enthusiast, Wine Advocat.

מגזינים אלה מובלי דעת קהל.

בין המבקרים המובילים בעולם נימצא רוברט פארקר שמשוייך למגזין האדבוקט. תחום התמחותו של פארקר

אזור נאפה שבארה"ב, פארקר נחשב לגורו בפני לא מעט מחובבי היין בעולם.

בעולם נהוג לדרג את היינות בציונים של  0 עד 100 כאשר אין כמעט יינות בציון 100 ומתחת ל 50, אלא אם מדובר ביין שערורייתי מאד. הציון שניתן ליין נועד להבדיל בין יינות האיכות לבין השולחניים.

כל מגזין מדרג לפי טבלה מסודרת כאשר יש הבדלים קטנים בין המדרגים.

למשל ציון 80-89 של הספיקטטור אומר יין טוב עד טוב מאד, בעל איכויות. באדבוקט הציון מדבר על יין

שהוא קצת מעל הממוצע ועד יין טוב.

ההבדלים הקטנים בעיקר מגיעים מהשוני בטעם של המדרגים.

העבודה שמדובר בטעם אישי גרמה ללא מעט חובבי יין קצת לסלוד משיטת הדרוג הזאת. להתייחס אליה בערבון מוגבל מאד.

גם בארץ ישנו מבקר יינות שנחשב לגורו באופן מסויים, וזהו דניאל רוגוב. נחשב למפורסם ביותר בין מבקרי היין הישראלי.

מבחינת היקבים בעולם במיוחד אלו שיינותיהם מקבלים ציונים של 95-99 (ואפילו טיפה פחות לפעמים), היוקרה בציונים גם מתורגמת לכסף רב.

כלומר יקב שהיינות שלו נחשבים לבעלי דרוג גבוהה במיוחד, יכול לדרוש על היינות שלו גם מחיר גבוה במיוחד,

כאמור בדרך כלל יינות אלה מיוצרים גם בכמויות קטנות מאד.

חשוב מאד לזכור שיין זה טעם אישי. ועל כן צריך להתייחס לדרוג היין בערבון מוגבל. תמיד צריך לבדוק

כאשר כבר כן מתייחסים לדרוג, מי המדרג ומה תחום ההתמחות שלו.

ככה מדרגים יין

רוברט פארקר

כמה מילים על : טעימת ברקן

 פינוטאז 2008 רזרב.

יין שסוקר בטעימה ברעננה, מדובר ביין נהדר  בעל אף מעניין ונעים.

בפה היין מתפרץ בצורה חלקה ובעל גוף בינוני אך ההרגשה היא שהיין מגיע

לכל נקודה בתוך הפה.

אין הרבה יקבים בארץ שיודעים לעבוד עם הפינוטאז הדרום אפריקאי אך כאן

ברקן עשו עבודה מצויינת. ובהחלט אם לא ניסיתם עד היום את הזן הזה,

כדאי מאד שתנסו.

פטיט ורדו 2008 רזרב

פטיט ורדו הוא זן שלרוב נמצא באחוזים נמוכים בבלנד של זנים, כי הוא נותן להם בעיקר ריחות

הזן עצמו בפה הוא חלש מידי. בטעימה ראשונית של היין שכמעט ואינו מופיע כיין זני הייתה טיפה אכזבה.

אף חלש שכמעט ולא מורגש, ובפה היין נעלם מהר מאד, כלא היה. האמת שבהתחלה אפילו

הייתה הרגשה שבפה נמצא לו קריניאן.

הניסיון מעניין מאד, אך פטיט ורדו יהיה מעניין יותר עם קברנה ומרלו. מאשר לבד.

פינוטאז  סופרייר 2007

לראשונה מאז 2002, ברקן לוקחים את הזן הדרום אפריקאי לסדרת הדגל שלה.

90% פינוטאז וקצת מרלו וקברנה. בשונה לגמרי מהאח שלו בסדרת הרזרב.

מהסופרייר ציפיתי ליותר.

הצבע  כמעט שחור, יפה מאד. אף מעניין שנראה שגם פה ברקן עשו עבודה טובה,

והבלנד מוסיף טיפה יותר חריפות לפינוטאז. פירותי מאד באף ואף מורגש

קצת קפה. בפה היין עוצמתי אך חסר בו משהו. הסיומת קצת מציקה והיין יושב בצורה לא מאוזנת.

הרגשה של יין שעדיין לא הגיע זמנו.

בעוד שנה עד שנתיים צריך לטעום שוב את היין, ולבדוק אם היין התבגר בצורה שהוא צריך.

או שהטעימה כרגע הייתה שיאו.

עדיין סגור, פינוטאז סופרייר

פינוטאז רזרב