עדכונים בבלוג

שלום רב,

הבלוג עובר בתקופה הקרובה שינויים מסויימים ועמכם הסליחה.
כמו כן העדכונים  יהיו תכופים יותר.


שיהיה לכולם סופ"ש מצויין.


צוות סימפל ווין

2 יינות לחג השבועות

חג השבועות קרב אלינו בעוד מספר ימים, וכמובן שרוב האנשים אשר
חוגגים את החג, יחגגו בסגנון "יין וחלב".
לקראת החג טעמתי מספר יינות, אחד מהם לבן והשני אדום.

מבלי להרחיב מילים ניגש ישירות אל היין הראשון.
יש יקב אחד שעשה מהפכה ענקית בדימוי שלו ובגישה שלו בעיקר.
יקבי כרמל מציגים בשנים האחרונות מגוון נהדר של יינות, ואם אתם נמצאים בצד
שעדיין מהדהד בו יין מבושל, כדאי שתצאו מזה כי לפנכם עולם חדש.

הויונייה 2009 של הסדרה האזורית, הוא ללא ספק לבן שיודע לתפקד כ"אדום" לעת הצורך.
היין שממעלה לנו ריחות של יער, על מגוון אפשרויות כמו קצת עץ אלון, והרבה פריחה וחדשנות.
פירות ירוקים רעננים.
היין עצמו בעל גוף מלא, ולמרות שיש מן מתיקות מסויימת עדינה. עדיין אפשרי להנות ממנו
גם עם מאכלים יותר "כבדים" אשר מתאימים ליינות אדומים.
מחירו של היין מומלץ כעד 55 שקלים

היין השני הוא איטלקי. אמנם בבלוג עדיין לא יצא להתעסק עם הרבה יינות איטלקים למעט קיאנטי.
אך כאן אנו מדברים על איזור פיאמונטה המפורסם.

היקב שנקרא לואיגי פודרי, נחשב למוכר מאד באזור המדובר.
הברברה 2007 של היקב, מספר לנו את סיפורו של פיאמונטה דרך החך.
באף ניתן להרגיש אדמה חומה, קצת ליקריץ וגם דבש מופיע לו לפרקים.
היין מאד אלגנטי,נעים. בעל טאנינים נמוכים,
בעל גוף בינוני וסיומת נהדרת.
ניתן למצוא את היין במחיר של עד כ 110 שקלים.
מתאים מאד לעוף או דגים מעושנים.



שיהיה לכולם חג שבועות שמח!!!

ברברה 2007

ויונייה 2009

טעימת 2 יינות ישראלים

לאחר הרגיעה מכלל החגים שעברנו לאחרונה, כולל שבועות.
הגיע הזמן לחזור באנרגיה מלאה.
היום בטעימה 2 יינות ישראלים, של יקבים מוכרים וגדולים.
יינות שביום יום אתם כנראה מדלגים עליהם, פשוט כי זה הכי בנאלי שיש.

היין הראשון הוא הירדן מרלו 2007, של יקבי רמת הגולן.
2007 נחשבת ע"י רבים כשנה נהדרת בעולם היין.
היין עצמו יושן כ 14 חודשים בחביות כאשר 40% מהם חדשות.
ביין עצמו ניתן להרגיש חריפות מפולפלת, פירות אדומים בשלים מאד.
בעל גוף מלא אך עדיין נעים ומאוזן בפה.
בעל סיומת ארוכה, מושכת.

בהחלט יין טוב לחובבי מרלו. מתאים מאד למאכלי בקר.  מחיר בשוק כ 100 שקלים.


היין השני הוא של יקבי ברקן, ק.ס רזרב 2008. היקב שלטמעי מצטיין בפינוטאז' שלו
הביא יין בעל אף קצת מאתגר, להוציא ממנו ריחות היה קצת קשה.
ניתן היה להבחין בריחות של פירות יער שחורים.
בפה מורגש מן התעלמות של היין מהפה עצמו, לא מעניין.
סעל סיומת ארוכה וקצת לא נעימה.

מבחינת היקב מדובר ביקב טוב. בקברנה הזה, הם קצת פספסו לדעתי.
גם המחיר קצת יקר לטעמי ועומד על כ 60 שקלים לבקבוק.

ישנם אנשים שאוהבים מותגים, ועל כן ימשיכו לרכוש רק את היינות של היקבים הגדולים.
היינות הללו בעיקר בשבילהם.

ירדן מרלו - לאוהבי הזן בעיקר

בואו נצא לטייל

“ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת", לפני שנים רבות, לטייל ברחבי ישראל היה שכיח מאד,

בעיקר לראות אתרי זיכרון או מקומות עתיקים. היום,בעיקר צעירים, נוסעים לטייל בנחלים

ואזורים מרוחקים.

לראות את הארץ זה חשוב מאד. לדעת איפה אנחנו חיים.

אחרי הכל הקדמה והעבודה סביב השעון, משאירים אותנו בעיקר באזורים עירוניים, כאלה

עם מבנים גבוהים וקניונים כמקומות להסתובב בהם.

עם צמיחת תעשיית היין מבחינת כמות היקבים, ועצם העובדה שהנפש חייבת מנוחה

כשאין עבודה. נוצרה לה תיירות חדשה, שלדעתי היא זאת שמחזיקה את התעשייה

חייה ונושמת. השם הכל כך מגרה "תיירות יין" או "שביל היין" של ישראל.

אם בעבר היה צריך כושר שכנוע רציני כדי לצאת לטייל ברחבי ישראל ולהראות לילדים

את הטבע הנהדר והנופים עוצרי הנשימה. היום ניתן לחזור לטבע ולראות את א"י ע"י סיורי יקבים.

היופי הוא שיקבי ישראל ממתגים את היינות שלהם בשמות ישראלים מאד. ממקומות בהם גדלים הענבים,

לישובים שסמוכים ליקב.

כך נוצר מצב שהיקבים בארץ נמצאים במקומות האקזוטיים ביותר בארץ, בכל אותם מקומות

שהתקשינו לקחת אליהם את החברים/הילדים שלנו.

אם נסיעה ליקב הרי גליל למשל  מהנה, ועוד להנות מגבול הצפון והיישוב יראון, נופי הצפון עוצרים נשימה.

וכאשר מחברים אליהם קצת יין הכל הופך להרבה יותר כיף.

יקבים כגון דלתון,רמות נפתלי ויתיר מושכים אנשים לראות מקומות שכנראה לא היינו זוכים להינות מהם

אלא אם היו מושכים אותנו באוזן.

החיבור של היין הישראלי לאדמה ולמקום תמיד מוסבר לנו כאשר אנו טועמים מהיין ובדרך כלל מסבירים לנו מאיזה כרמים הוא הגיע, אך החיבור לאדמה מחזיר אותנו גם תרתי משמע.

לאהבת הארץ, להנות מהטוב שקיבלנו. מקומות היסטורים עם ממלחמות ישראל והתנ"ך, הרחבת אופקים.

וטיול מגבש לכל המשפחה או החברים.

פריחת התיירות הזאת, עושה טוב לישראל, אם המדינה תוכל למנף את התחום ולביא לארץ תיירים זרים,

שיוכלו גם הם להנות מהחוויה הזאת, כולם ירוויחו.

עכשיו תפתחו מנוע חיפוש, וחפשו על שם מה נקרא היין שאתם אוהבים לשתות, וסעו לטייל שם.

תכירו את המדינה שלנו שהיא הרבה יותר מתל אביב או חיפה.

הנוף של רכסים, הזה של סגל 

הנוף של יראון, ההוא של יקבי גליל

משרד החינוך

שוק היין בישראל, הוא שוק צעיר שגדל בשנים האחרונות בצורה מרשימה.

יותר ויותר אנשים נחשפים להנאה ולמורכבות שעולם יין מספק.

על עולם היין קיימים מספר סטיגמות שקשה להתעלם מהן, אחת הסטיגמות

שנוצרה היא שהיין בעצם מיועד לקהל ספציפי מאד, של אנשים מבוגרים יותר

בעיקר בחליפות, ולרוב גם עם מצב חשבון טוב.

"העולם שייך לצעירים" הוא אחד האמירות המוכרות ששגורות בפינו.

במספר רב של תחומים הבמה ניתנת לדור צעיר כדי שיוביל ויהיה בסיס

איתן. בעולם היין כך זה נראה, לפחות בארץ, ישנם פערים רבים.

בכל הקשור למעורבות הדור הצעיר יותר בהשתתפות באירועים ובהתעניינות ביין

ישנו חור מסוים. מרבית קובעי דעת הקהל ומבקרי היין הם אנשים מבוגרים יותר,

והחור הוא שאין להם מחליפים ראויים. הדור הצעיר אוהב לצאת לברים של יין, אבל בעיקר

כי מדובר בסוג של טרנד תל-אביבי שעלול לחלוף.

בעולם של היום בו הטכנולוגיה מובילה, על היקבים ואנשי היין לעשות כל מה שניתן

כדי למשוך דור צעיר שיגיע לאירועי יין מאהבה ולא מכורח מתנה של החברה ליומולדת

כפי שקורה הרבה. היקבים בארץ כמעט ולא מבצעים שום פעילות יזומה כדי למשוך

אנשים צעירים וחדשים שיהוו בסיס להמשך קיום התעשייה בישראל.

 על היקבים בישראל להפעיל את מיטב המוחות שלהם. להביא קהל חדש דורש השקעה.

ממועדוני חברים סגמנטים לצעירים בגילאי 18-25, כאשר יהיו טעימות  דינמיות במיוחד

לחברים הצעירים. שילוב הטעימה יכול להתבצע בנושא שקרוב לליבם, ואם למשל יש משחק

כדורגל חשוב בספרד, אז טעימה שתתייחס ליינות מהאזורים של הקבוצות, כך בעצם לבצע קישור

לעולם העכשווי . מבצעים מיוחדים למועדון הצעיר כדי למשוך אותם לרכוש יין ואביזרי יין.

אחד העולמות החשובים היום בעולם הצעיר, הוא האפליקציות. למרבית הצעירים ישנו סמארטפון

והוא המעביר זמן מספר אחד היום כאשר נמצאים מחוץ לבית. אנשי היין בישראל, בן אם זה מבקרי יין כמו רוגוב

או חנויות יין,יקבים ואפילו פורטלי יין צריכים להגיע לאותו מכשיר סלולרי מתקדם ולייצר שירות שבו

ניתן לרכוש יינות און-ליין או סתם לקרוא על יינות וכתבות ברגע. אין אף אפליקצית יין ישראלית אחת,

בעולם של היום זה לא מתקבל.

תעשיית היין צריכה להופיע על המסך הקטן של הלקוח הצעיר כדי שלא תעלם.

השפה הגבוהה בה משתמשים אנשי יין מלומדים, היא השפה הנכונה ליין, ממגוון תיאורים ועד למושגים

הכי בסיסיים. אך כדי להביא דור חדש חייבים לעשות שינוי תפיסתי, לעדן את המילים, למצוא להם

תחליפים עממיים יותר. הצעירים ברובם סולדים כיום ממילים המוגדרות "פלצניות", ועל כן יש לכוון

לעבר שפה שתגיע לכולם, הרי יין בסופו של יום הוא לא שייך למעמד זה או אחר.

בארה"ב איש בשם גארי ווינרצא'ק החליט לנצל את העולם הטכנולוגי והקים תוכנית יין ברשת, למעלה מ1000 פרקים ומאות אלפי צופים. גם אפליקציית אייפון יש לו בתוכנית חדשה מצולמת. המטרה ברורה. ליצור

דור חדש של אוהבי יין, ליצור שפת יין חדשה. 

טעימת אדומים - משהו חדש

חג העצמאות הגיע ואיתו 2 יינות שיכולים לשמח אתכם תמיד.

אחרי שטעמנו קצת יינות לבנים, כאלו שעושים חשק לאוכל נהדר,

הגיע  תורו של האדום.

היין הראשון לטעום הוא אוסטרלי, יקב וולף בלאס. השם מצלצל היטב לחובבי יין אוסטרלי.

בעבר הלא רחוק וולף בלאס היה אחד המותגים היחידים שהיה ניתן למצוא בארץ.

את מירב הניסיון חוויתם עם הסדרות השולחניות של היקב, הבלק לייבל או או היילו לייבל.

היין שנטעם הוא הגולד לייבל. סדרת היוקרה של הייקב.

סדרת הגולד לייבל היא מהאזורים הנבחרים של עמק בארוסה המוכר.

היין עצמו, נקרא GOLD BLASS SHIRAZ  2008.

צבע כמעט שחור, שנראה נהדר. ובאף ניתן להרגיש תותים ופירות יער נוספים כגון אוכמניות.

ניתן להרגיש קצת חריפות שמזכירה תיבולים.

בפה היין מאד מעוגל, כלומר נעים מאד, ולא מעיק בטעם, אשר אפשר להרגיש פרותיות חזקה מאד.

אחרי מספר דקות בכוס ניתן להרגיש גם טיפה עץ, אבל לא ברמה שתזיק לכם בטעם.

הסיום הוא בינוני וקצת לא נעים.

בהחלט יין ליהנות ממנו בארוחת צהריים בשרית. מחיר, כ100 שקלים לבקבוק.

שווה לנסות.

היין השני הוא מיוחד בעשייתו, יקב המסרק יצר יין שנקרא קינגס בלנד. מדובר ביין שנעשה בעצם

מבלנד של בצירים. כלומר לקחו ענבים מבציר 2005 וענבים מבציר 2006. חיברו אותם יחדיו.

היקב הוא ישראלי וכשר.

צבע היין קצת נוטה לחום. באף ניתן להריח דבש,קפה.  מאד כרמלי.

בפה היין מאוזן , עוצמתי מאד ומורגש טעם פירותי חזק. הוא משתלט על כל הפה בצורה אלגנטית.

הניסיון לחבר יין  שהוא צעיר עם יין קצת יותר בוגר, הוא מעניין.

היין כרגע בשיאו ויש לתות אותו כרגע.

לאנשים שאוהבים לנסות יצירה חדשה, בהחלט מומלץ לטעום אותו.

מחירו כ 80 שקלים.

חג עצמאות שמח!!!

Gold label

kings blend

טעימת 2 יינות לבנים - חלק שני

בחלק הראשון טעמנו קצת סובניון בלאן ובלנד ישראלי.

רוב הישראלים אוהבים שרדונה. בהחלט אחד הזנים הפופולארים בעולם.

בהרבה יקבים לא יודעים לנצל את יתרונות הזן ומייצרים שרדונה טוב אך לא מעבר.

בטעימה של היום נסקור 2 יינות שרדונה מהבית של השרדונה ואחד ישראלי.

האזור המזוהה ביותר עם השרדונה הוא שאבלי, אשר ליד בורגון.

שם נעשים יינות השרדונה מהטובים בעולם, אם לא הטובים שבהם.

היין הראשון בטעימה הוא של ג'וזף דרוהין, רזרב דה ואדו 2009.

יין בצבע זהוב עדין, מאד פירותי באף ומשרה רוגע. ניתן להריח קצת ירוק(הכוונה לדשא ולעלים),

ובפה הייין מאוזן מאד ונקי. ניתן להרגיש טעמים עדינים מאד של גבינה צהובה, ממש ללעוס את היין.

הסיומת קצת ארוכה וללא מעוף.

בהחלט יין מצויין לימים החמים. מי שאוהב יינות שאבלי לא יתאכזב.

מחירו באזור ה 55 שקלים לבקבוק.

לכבוד יום העמצאות גם יין ישראלי נכנס לכתב. קצרין שרדונה של יקבי רמת הגולן 2008.

סדרת הקצרין שרדונה קוצרת הרבה פרסים בעולם, וגם השרדונה הטוב בעולם 

נכלל בין הפרסים.

היין בצבע זהבהב יפה, ובאף אפשר להרגיש טופי, ליקריץ וגם אגסים ופירות טרופים. בהחלט מורכבות 

יפה שעושה את היין למעניין.  בפה היין מרגיש נהדר, קצת מתובלן ומאד אלגנטי. הסיום קצת עוצמתי ביחס

ליין בפה. 

ללא ספק יין  שיפגע בול בטעמים של מספר רב של אנשים.

מחירו בשוק כ 100 שקלים.

היינות הלבנים שטעמנו הם רק ההתחלה, ישנם עוד יינות קינוח מרחבי העולם. שרק מחכים

שטטעמו אותם.

רזרב דה ואדו, דרוהין

קצרין שרדונה

טעימת 2 יינות לבנים

בואו המתקרב מאד של הקיץ מביא לנו מזג אוויר שקצת קשה לנו איתו.
החום הישראלי בפי רבים הוא קשה ומתסכל.
מבחינת ישראלים רבים, החום הוא סיבה מצויינת ללכת לים, לאכול גלידה, והיום גם יין לבן קריר וטוב.
אם בעבר הקהל הישראלי התקשה לקבל את היין הלבן, ואהב בעיקר את האדום המוכר והטוב.
היום אפשר להבחין שהדברים משתנים, בחום הישראלי, יין לבן יכול לשפר ולקרר יום שלם
של זיעה ועייפות.

בכתבות הקרובות נסקר מספר יינות לבנים, בין אם קינוח או לא. כאלו שיעזרו לכם לעבור את הקיץ
בשלום ובהנאה רבה.

הראשון בטעימה היום הוא הוילה מריה הניו זילנדי(Villa maria). אם יש זן ענבים שהניו זילנדים יכולים
להיות גאים בו, הוא הסובניון בלאן. ללא ספק לטעמי אחד הזנים יותר מעניינים.
הס.ב הוא למעשה הזן שבו מתמחים בשכנה של אוסטרליה, וקשה מאד למצוא שם ס.ב שהוא לא ברמה גבוהה.
היין עצמו מגיע באזורים שנקראים ויארו ואוואטר(לא כמו הסרט), וענביו נבצרים בתהליך מדורג של 5 שבועות.
עשיית הס.ב יחודית מאד לאניו זילנדים.
היין נקרא PRIVET BIN 2009. צבעו לבן שקוף, ובאף ניתן להרגיש
עסיסיות טריה ומשמש, פרות הקיץ. בפה היין מורגש, הרעננות משתלטת על כל חלל הפה
אלגנטי ומרשים מאד. בהחלט כיף להתמודדות בחום.
אם החלטתם על ארוחה סביבו דג סלמון וסלט תפו"א יכולים להתאים.
מחירו בשוק כ 80 שקלים.

ואם הראשון היה תוצרת חוץ, היין השני בטעימה הוא מסע ישראלי 2010 של ויתקין.
ללא ספק יקב ששומר על יינות ברמה מסויימת, ואף ידע להוציא איכויות שגם ביקבים
הגדולים יותר התקשו.
היין עצמו הוא בלנד של ויונייה/פראנץ קולומבר וגוורצטרמינר.
יין מורכב הרבה ייניים לא היו לוקחים סיכון עליו.
צבעו טיפה צהבהב, וניתן להריח פרי צעיר וחלש. בפה היין כמעט ואינו מורגש, ודווקא תפקידו של
הקולומבר חלש כאן. הסיום בינוני.
מדובר ביין חביב מאד, ולמי שמחפש יין שהוא לא יקר מידי יכול להנות ממנו.
כ 45 שקלים זהו מחירו.

טעמתם יינות שנהדרים לקיץ ? שתפו אותנו.

מסע ישראלי

ניו זילנד על המפה הלבנה

זכרון יום השואה

גם הבלוג מתייחד עם זכרון השואה

"לזכור ולא לשכוח"

ביום הזה עלינו לדאוג שגם בעוד 100 שנה. ההרגשה תהיה חזקה. בתור דור 3 לניצולי שואה,
אני ממשיך לדבר להזכיר ולספר בכל פעם שאפשר. לוודא שביום שבו יילכו ניצולי השואה
הנותרים אנחנו הדור הצעיר נעביר את הנושא קדימה.

עלינו לזכור שהמאורע הקשה בהיסטוריה צריך להדליק לנו נורות אזהרה ולהיות על המשמר מפני
נסיון נוסף למחוק אותנו מהמפה בעולם. עלינו להיות ליד עמים שגם סובלים מנסיון לרצח עם.
החובה עלינו לא להיות כמו רוצחינו אלה אנושיים יותר. סלחנים במידה ואנטי גזענים.


ביום הזה, אנחנו עם 6 מליון הנרצחים, אבל מסתכלים על החיים, ולא לשכוח את האנשים
שחיים בישראל בעוני וצריכים את עזרתנו כדי שניצולי השואה לא ירגישו את אובדן האמונה שוב.

טעימת 3 יינות, רמות נפתלי

אחד היקבים המדוברים בתקופה האחרונה הוא יקב רמות נפתלי.
קצת צפונית לדלתון.
היקב עבר שינוי וכיום ניתן לבקר בו ולהתרשם ממרכז מבקרים נהדר.
לאחרונה רמות נפתלי זכו במספר פרסים שבניהם היה ה BEST VALUE.
בעלי היקב והיינן יצחק כהן, עושה עבודה טובה מאד.

יצא לי לטעום 3 יינות מהיקב.
דואט 2009, בלנד של קברנה מרלו. סולידי מאד.
האף נעים, היין מאוזן מאד, הטעמים וההרגשה לא נתנו לי להתרגש יותר מידי מהיין.
מדובר ביין שעשוי היטב, ובהחלט לא נופל מהרבה יינות ישראלים ברמה שלו.
נעים מאד לשתייה וסיומת בינונית.

היין השני היה קברנה 2007 Single Vinyard.
12 חודשים בחביות. האמת שציפתי להרבה מהיין. אך  לא מצאתי בו הרבה.
לא האף ולא הטעמים , השאירו בי טעם לעוד.
היין לטעמי ברגע שאני טעמתי אותו, עוד לא היה מוכן לשתייה.
כל כך אנמי.
מילה טובה שאפשר להגיד היא שהיין נעים מאד, ולא מכביד על הטועם/שותה.

מלבק 2008 אחרי 2 היינות הראשונים, בהחלט הגיע אחד ראוי.
ריחות הטבק והפרי הבשל בלטו מאד, ואפשר היה לדמיין סטייק
טוב עם כל הרחה של היין.
בפה היין חזק מאד, מעניין,מרגש. משאיר את הטועם/שותה מרוכז לכל
התפתחות קטנה.
בארץ שלנו המלבק הוא לא אותו אחד שאנחנו מכירים בארגנטינה.
אך כל מלבק שעושה לי חשק לבשר מבחינתי עושה את העבודה.
ליום העצמאות זה יכול להיות נהדר לעל האש.
בהחלט שווה.

המחירים של היינות נעים בין 70 שקלים ל 110 שקלים.
לדעתי קצת יקר בשביל איכות היין הניתנת, אך שוב מדובר ביין ישראלי
שתמיד מחיריו גבוהים.

שבוע מצויין לכולם !

טעימת Single Vinyard

פסח לא נגמר עד שהוא נגמר.

בערב החג השני, החלטנו לפתוח יין אשר חיכה קצת במקרר היינות לרגע הנכון.

ואין כמו חג פסח שני כדי שהרגע הזה אכן יהיה נכון.

היין המדובר הוא מכרם יחידה. מסדרת הכרמים של יקבי רמת הגולן.

מדובר בסדרה אשר מדברת  על הקרקע של הכרמים, כזאת  שמייחדת את עצמה

מסדרת הירדן או הגמלא.

מדובר בסירה מכרם אורטל 2004. יין הסירה הראשון של יקבי רמת הגולן שנעשה

מכרם יחידה.

קצת על הכרם, מדובר בכרם למרגלית הר הגעש אורטל, והענבים נלקחו מ2 חלקות

אשר אחת ניטעה ב 1999 והשנייה ב2000. בגובה של 920, מהאזורים הגבוהים ביותר

בהם נוטעים כרמים בישראל.

לעניין המרכזי, הטעימה.   הצבע של הסירה מרשים מאד, וכמעט שחור, קצת בוהק.

מבחינת האף מרגישים אלגנטיות של פרות יער,אוכמניות וחריפות עדינה כזאת,

שקשה להתעלם ממנה.

היין עצמו למרות שלא מפגיז בעוצמתיות, עדיין מלא כריזמה ונוכחות.

טעמי אדמה ותיבולים ברמה הנכונה שעושה חשק לעוד קצת.

הסיומת של היין מדויקת להפליא ולא מתמשכת יתר על המידה.

היין שהתלווה לארוחת בשרים, השתלב נהדר בין הפרגיות,כבש,כבד ונקניקיות.

ללא ספק דרך נהדרת לסיים את חג הפסח.

אני לא יודע אם ניתן עדיין לרכוש את היין מכיוון שיוצרו רק 19,500 בקבוקים, והסדרה ממוספרת.

כך שמי שיכול לשים את ידיו על אחד כזה, מומלץ בחום.

סדרה ממוספרת

כרם אורטל 2004

יין טכנולוגי

בעולם המתקדם של היום ידוע שהמידע נמצא איתנו כל הזמן.
עולם היין לא שונה מיתר העולמות, ובעידן של סמארטפונים, אין צורך
לרוץ כל פעם למחשב לבדוק,או לרשום על דף כל יין שאנחנו טעמנו.

עם כניסת המושג הזה שנקרא אפליקציה, בעצם אנשי עולם היין הצליחו לפחות חלקית
לחבר את התחום עם הלקוחות. בעיקר המכורים.

בשוק של היום קיימות מספר רב של אפליקציות, כאשר רובן נותנות את אותו השירות.
חלקן איכותיות יותר וחלקן כאמור פחות.
למרבית האפליקציות יש 2 גרסאות, האחת חינמית וחלקית והשנייה בתשלום.

כבר עכשיו לאחר שבדקתי את חלק מהאפליקציות ניתן להגיד שהחינמיות הן בסדר, אך
בתשלום בהחלט נותנות יותר. כך שאם אתם באמת אוהבים יין, שווה לשלם כמה דולרים/שקלים
על אפליקציה אחת שתשרת אתכם.

הנתון היחידי שמטריד אותי הוא, שאין ולא אפליקציה אחת מתמה ביין ישראלית. הכל באנגלית.
האם דניאל רוגוב לא יכול להקים אפליקציה משלו? או אחד ממגזיני היין הישראלים?
לדעתי פה אנחנו נמצאים בפיגור רציני. כי בעולם טכנולוגי שכזה, אנחנו נאבדים. ואין
כמעט זכר ליין הישראלי בעברית.

אחרי כל הדיבורים, אספתי כמה אפליקציות לאייפון ולאנדרואיד (ברגע שחנות האפליקציות של בלקברי תיפתח
תהיה כתבה נוספת במיוחד להם).

האפליקציה הראשונה שייכת גם לאחד המגזינים הנחשבים. הWINE ENTHUSIAST .
באפליקציה עצמה תוכלו לצפות בכל דירוגי היינות של המגזין, לקבל סיקורים בעבור כל היינות שסוקרו
במגזין ומידע למעל מ100 אלף יינות. איך להתאים יין לאוכל וטבלת איכות בצירים.
האפליקציה בתשלום, ניתן הוריד כאן.

אתר רשמי נוסף שדאג לאפליקציה הוא ה WINE.COM.
מעל 45 אלף יינות מסוקרים, אפשרות לסמן יינות שאהבתם ולשמור אותם ברשימה משלכם.
רשימת המומלצים שקיבלו ציון 90+ במחיר של מתחת ל 20 דולר.
האפליקציה חינמית וקיימת גם לאייפד. ניתן להוריד מכאן.

גארי ווינרצ'אק הוא אחד האנשים הבועטים ביותר בעולם היין, האיש שהביא לעולם את תוכנית היין
המצולמת הנצפת ביותר ו1000 פרקים. פונה כעת לעולם הרשת. עם שירות חדש, שבו הוא עדיין מצלם
תוכניות מידי יום ובמקומות שונים בעולם. ה Daily Grape היא אפליקציה של הדור החדש.
לצפות בוידאו של טעימות, ולסמן את היינות שאהבתם, וכמובן לחלוק מידע עם הצופים האחרים.
האפליקציה חינימית וניתן להוריד מכאן.

ישנם עוד מספר אפליקציות כמו הדקנטר, שימצא לכם כל יין שזכה בפרס בתחרויות סביב העולם.
כאשר מחיר השירות חד פעמי, אייפון/אנדרואיד/בלקברי/נוקיה.

אפליקצית Hello Vino הנחמדה ניתנת להורדה חינם דרך כל החנויות.

לאנדרואיד, קיימות מספר אפליקציות נהדרות בתשלום.
Cor.kz wine info שנותנת מידע על מעל 750 אלף יינות!, ועלותה 13 שקלים, וקיימת גם לאייפון.
להורדה לאנדרואיד.

שירות נוסף שייך לDRYNC WINE עם מידע למעל מליון יינות. ומאות אלפי סיקורים.
אפשרות לשתף חברים ולהעזר במומחי יין. להורדה דרך האנדרואיד בתשלום.

לסיום עוד מגזין נחשב, הווין ספיקטיטור. שבו תוכלו להוריד לכל הפלטפורמות.
השירות כמובן בתשלום שנתי. וישנם מספר שירותים שהמגזין נותן.

Daily grape

Drync wine

יינות חג הפסח שלי

ארוחת החג היא ללא ספק חוויה חשובה מאד בבית הישראלי. בשנים האחרונות

גם היין שאנו שותים בחג הפך לחשוב מאד.

אצלנו בארוחה הפעם לא תרמתי יינות לחגיגה, אלא שהמשפחה הביאה את מה שנראה

לה כראוי לחגיגה.

כמו שנאמר פה לא פעם אחת, דווקא בחג יותר חשוב שהיין יהיה ישראלי מאשר זר, ויותר חשוב

שנהנה ממנו מאשר שנשקיע מאות שקלים על יין שרוב המשפחה לא תדע להעריך.

היין הראשון שנפתח היה טרום הארוחה, "פנינים" של יקב תבור. יין מבעבע אדום,

עשוי מקברנה. קריר ונעים קצת מוזר לי הטעם של קברנה מבעבע, והרעיון הוא קצת

יומרני מבחינתי. קצת כבד בשביל יין מבעבע.  הבנות בטעמו בהחלט אהבו אותו.

בין הגברים בהחלט הייתה הרגשה שתבור קצת פספסו פה רעיון בהחלט טוב.

אחרי זה נפתחו 2 יינות נוספים. אחד של יקבי רמת הגולן ועוד אחד של תבור.

הראשון שהיה קרוב לאזור שלי בשולחן הוא פינו נואר 2006 של ירדן.

העבר שלי עם הפינו של ירדן היה בהחלט טוב, ה2003 היה מרשים. הראשון להיות פינו נואר

בטעם שאני אוהב.

ה2006 בהחלט באותה רמה, עם ריח שמזכיר (לפחות לי) בורגון, ריח אדמה חזק, מרשים מאד.

טעם מאוזן מאד, ואלגנטי. במיוחד השתלב מצוין עם ארוחת החג.

היין השני היה תבור אדמה 2008. יין אגרסיבי, מפולפל מאד, מרגישים חריפות (לא של אלכוהול).

האף פירותי מאד, בעיקר פירות יער שחורים. בהחלט נחמד. ואני חייב לציין שגם הפעם הראשונה

שאני טועם אותו במהדורתו החדשה (שינוי תווית).

היין האחרון שנפתח הוא גמלא מרלו 2009. אני אפתח בכך שרבים בשולחן אהבו את היין.

אני קצת התאכזבתי, המרירות קצת התעלתה על הטעמים של היין. והאף היה קצת מאתגר.

אני חייב לציין שיכול להיות שאחרי מספר יינות וארוחה די כבדה, המרלו גמלא היה צריך להגיע מוקדם

יותר.

מהם היינות שאתם פתחתם בחג? אשמח לקבל תגובות וסיקור של היינות.

פינו נואר 2006

אדמה 2008

מרלו גמלא

על ארבעה אחים...

הרבה אתרים מנסים להמליץ על מספר יינות לפי דרגות מחיר. מנסים למכור לכם לרוב את אותם

היינות עם שינויים מאד קטנים.

כבר נכתב כאן בבלוג על איך לרכוש את היין לקראת הפסח ובכלל איך להתנהג שנכנסים לחנות יין.

אני מקווה מאד שמרביתכם כבר רכשתם וגיבשתם את היינות לחג.

אחד הדברים שמאד בלטו לי , הם ההמלצות על יינות שהם די יקרים והכוונה מעל 100 שח.

נכון שיש אנשים שאוהבים להתפנק ביין טוב בארוחת החג. אך סביר להניח שרוב האנשים

שישבו אתכם בשולחן לא ידעו להעריך את האיכות שאתם יודעים להעריך.

חשוב מאד להישאר שפויים ברכישת יינות החג, ולזכור שמדובר בשתיית יין ופחות ההנאה ממנו.

בכל חג מדברים על ארבעת האחים, חכם,רשע,תם וזה שאינו יודע לשאול. התלבטתי הרבה בין כל הארבעה.

והנה הגרסה של Simple Wine לסיפור.

חכם מה הוא אומר : "אין ארוחת חג בלי יין כשר, עדיף ישראלי. אבל אין מה להשקיע, הרי במהלך השנה

רכשתי מספר יינות והחג הוא בדיוק הזמן לשלוף אותם ולשתות. פחות הוצאה בחג. עדיף גם מהיינות הלא יקרים.

בחג נהנים מעצם שתיית היין ולא מעריכים את היין עצמו."

רשע מה הוא אומר : " כשר? צריך הביא לשולחן את הטוב ביותר, כמה שיעלה יעלה. האמת ?, לא משנה

אם היין תוצרת הארץ או לא. הרי ידוע שיינות תוצרת חוץ הרבה יותר טובים מהיין הישראלי. אנשים ידעו

להעריך יין מקליפורניה. נראה את הידע שלי ביין בארוחה ונעשה קצת הצגה. שיזכרו מהארוחה את היין

שאני בחרתי."

תם מה הוא אומר: " צריך יין לחג? נראה לי שתירוש וקולה ועוד קצת מיצים יכולים להספיק. אבל נלך לחנות

ונביא איזה יין פשוט כדי לרצות את כולם. בסה"כ ארוחת חג. "

וזה שאינו יודע לשאול  פשוט הלך לחנות היין הקרובה, בחר בעצמו יין (הוא הרי לא יודע לשאול) גם ישראלי וגם

תוצרת חוץ. וכנראה שאם לא יהיה עוד בן משפחה שיביא יין. השולחן יסתפק בכך. בלי שאלות ובלי שום דרמות.

העיקר להנות משולחן החג.

הטור בחלקו הומוריסטי , אין להתייחס ברצינות יתרה לסיפור ארבעת האחים.

הכי חשוב הוא שלכולם יהיה חג שמח.

נשמח לקבל חוויות משולחן החג ומהיין שאתם בחרתם ושתיתם. כמובן ניתן לעשות זאת

דרך המייל SimpleWine@hotmail.com או דרך עמוד הפייסבוק שלנו www.facebook.com/simplwine

חג שמח!

טעימת אביב , לקראת הפסח

שבוע לפני פסח, ואפשר להגיד שאביב הגיע.

שבת אחה"צ, מזג אוויר נהדר ואין כמו טעימת יין מקומי להרגשה

של אביב.

שלושה יקבים ארגנו אירוע קטן ומעניין. בחדר החביות של יקב אבידן

התקבצו להם יקב אבידן כמובן, יקב מאור מהצפון ויקב סומק מזיכרון יעקוב,

כדי  להציג את היינות שלהם כחלק מהכניסה לתקופת פסח.

האירוע התרחש כ 4 שעות, בהם אנשים טעמו קצת יין, ישבו מחוץ ליקב להעביר חוויות

ובעיקר להנות. להנות ממזג אוויר נהדר.

כמו שנכתב בשלב מוקדם יותר, בטעימה יכולנו להנות משלושה יקבים.

חלק מהיינות כבר סוקרו/נכתב עליהם בעבר, ולכן דילגתי עליהם.

כמובן שאת היינות העיקריים טעמתי בשבילכם.

היקב הראשון כיאה למארח, יקב אבידן.

מיינות שהיקב הציע, היה בין היתר גם תג כתום 2008, שסוקר בהרחבה בטעימת ציר הזמן.

היין הראשון שטעמתי היה הפריו 07,טעמתי אותו בעבר אבל לא התעמקתי בו.

מדובר ביין שמורכב מבלנד של איזור פריוארט הספרדי. קריניאן/גראנש/קברנה ומרלו.

האף היה לי קצת עדין, וכמעט לא הרגשתי אותו, כן היה ניתן להריח פרותיות, פרות אדומים יותר.

בפה היין יושב נהדר, בצורה אלגנטית ומאוזנת. הסיום בינוני ונעים.  בסה"כ מדובר ביין שלדעתי הוא מעניין מאד.

השני הוא קברנה רזרב 07, אני ידוע לא מחסידי הקברנה. אך פה הרגשתי יין עם אף בועט שמביא ריחות אדירים

שהזכירו לי מאד את התג כתום 2008. מאד מעניין, שילוב טעמים, נעים בפה. פלפל חריף מורגש וקצת תבלון

שמתאים מאד לבשר אדום.

היקב השני כאמור הוא מאור. היקב יושב ברמות שבדרום הגולן, המטעים מהיקב היה דני מאור, מבעלי היקב.

והביא מספר רב של יינות.

מאור רוזה 2010, נעים מאד באף משרה אווירה צעירה ורעננה, והוא בהחלט טעים למטרתו.

מאור קלאסיק  2007, בלנד בורדו. קצת פחות מזכיר יינות בורדו, ואינו השאיר רושם, האף מאתגר והתאמצתי

להוציא ממנו את הריחות שלו. גם בפה, היין יושב בסדר גמור, נעים ופירותי.

מאור 2005, אף נהדר  עם המון אנרגיות.בפה היין מאוזן מאד, ולא משתולל מעבר למידה.

פירות יער שחורים,דובדבנים ותותים מורגש מאד. אלגנטי מאד. גוף בינוני.

מאור 2004, בלנד קברנה/מרלו. עוצמתי מאד, ומשאיר חותם שלא עוזב מהר. סיומת ארוכה ונעימה. מדובר ביין שמתאים מאד סטייקים או דגים. בארוחת חג. בהחלט יין שהייתי רוכש. חבל מאד שאין אותו יותר  במלאי היקב.  אם המאור 05 יתפתח כמוהו, הייתי רץ לקנות אחד.

היקב האחרון בטעימה הוא סומק. מדובר ביקב מזיכרון יעקוב אשר מייצר כ 10,000 בקבוקים בשנה, וכל כרמיו שייכים לו. ונמצאים מסביב ליקב.

הראשון שטעמתי היה האדום 2008, בלנד יצירתי מאד של סירה/קריניאן/מלבק ומורברדה.

התנינים מעפילים מאד על הטעמים של היין, ניתן להרגיש פרותיות ביין, אך לא עניין. מבלנד כזה אולי ציפיתי ליותר, אך אולי הבלנד הזה יומרני מידי ליין ברמה שולחנית.

בקעת הנדיב 2005, יין עוצמתי מאד, הרבה רושם הוא משאיר בפה. סיומת ארוכה. מדובר בבלנד של קברנה/מרלו/פטיט ורדו. מאד שוקולדי וקצת קפה, חריפות של רוטב ברביקיו.

בקעת הנדיב 2004, המשך ישיר ל2005. יין עוצמתי מאד, אלגנתי. נעים מאד בפה, ומאוזן מאד. מדובר בבלנד זהה ל2005. מפגיז בריחות אדומים וטעמים שמזכירים את ה 2005.

יין שללא ספק עושה חשק למנת סטייק טוב.

יקב סומק פתוח בשבת. כדאי לתאם ביקור בו.

בקעת הנדיב 2005, יקב סומק

בטעימה עצמה

ליד עמדת יקב מאור

שולחן יינות יקב סומק