בהנחה שרובנו יודעים מזה יין וממה הוא מורכב, הנה בלוג שבשפה הפשוטה ביותר,
תנסה להסביר על עולם היין.
מסיפורים היסטורים על האיזורים המוכרים והמוכרים פחות ועד להסברים הכללים איך בכלל מבדילים
בין היינות והמדינות עצמן.
ההתחלה היא, תוכנית החלוקה
תתפלאו אבל בעולם היין אימצו את תוכנית החלוקה, בעיקר כי צד אחד לא רצה להתערבב עם הצד השני.
החלוקה היא ל2 עולמות, הישן והחדש. אז מה ההבדל??? הנה בקצרה
עולם ישן
אפשר לכתוב פה על מושגים מדעיים ובשפה מוזרה, אבל העולם הישן הוא בעיקר המדינות המסורתיות
של עולם היין. מדינות כמו איטליה וצרפת מייצגות את המסורת הגדולה של היין, ועל כן גם היינות המפורסמים
בעולם שייכים להם מפאת המיתוג הכל כך חזק שלהם.
מי לא שמע על שמפיין או בורדו? מאזוריי היין שתבעו את עצמם כמושגים ביין המודרני.
הגישה של העולם הישן אומרת דבר מאד פשוט, מי שלא מכיר את היין שהוא שותה, עדיף שלא ישתה.
קצת סנוביזם אפשר להגיד.ובכן מי שלא ידע מהם הזנים האדומים של עמק הרון לא יקבל את התשובה מהיין עצמו.
על תוויות היין לעולם לא יצוין זן הענבים או הבלנד ממנו עשוי היין. כלומר יופיע שם היקב והאיזור ורק ע"פ הנתונים האלו
הטועם צריך לדעת מהם זני הענבים אותם הוא שותה.
ע"פ החוקים ליין קרבנה מרלו שלא נוצר בחבל בורדו, לעולם לא יקרה יין בורדו כמו שליין מבעבע שלא יוצר בשמפיין
לא יקרא שמפניה.
עולם חדש
כמעט כל מדינות העולם שהחלו לייצר יין איכותי בעיקר ב30 שנה האחרונות(רובם אף ייצרו לפני כמה מאות).
בניהם ישראל,אוסטרליה,דרום אפריקה וארגנטינה.
כל מה שנאמר על היין של העולם הישן, הוא ההפך כאשר מדברים על עולם חדש.
חדשנות היא מילת המפתח, קצת פחות מסורת וקצת יותר שיווק ומיתוג. היקבים המודרנים יספרו לכם באהבה
על היסטורית הכרמים ומאיזה זני ענבים נעשה היין.
העולם החדש הוא חברותי מאד, נעים יותר לעין, ובעיקר מכוון את עצמו לכולם.
לדוגמא יקב אוסטרלי בשם דארנברג שואב המון מהיקבים של עמק הרון הצרפתי, ומשתמש באותם בלנדים
ביינות שלו, אך השוני הוא גדול מאד.
המון הבדלי תפיסות בין 2 העולמות.
מי שאוהב עולם ישן יכול לאהוב את העולם החדש, ולהפך. הכל עניין של טעם וכבוד למסורת.
תווית של יין עולם ישן
תנסה להסביר על עולם היין.
מסיפורים היסטורים על האיזורים המוכרים והמוכרים פחות ועד להסברים הכללים איך בכלל מבדילים
בין היינות והמדינות עצמן.
ההתחלה היא, תוכנית החלוקה
תתפלאו אבל בעולם היין אימצו את תוכנית החלוקה, בעיקר כי צד אחד לא רצה להתערבב עם הצד השני.
החלוקה היא ל2 עולמות, הישן והחדש. אז מה ההבדל??? הנה בקצרה
עולם ישן
אפשר לכתוב פה על מושגים מדעיים ובשפה מוזרה, אבל העולם הישן הוא בעיקר המדינות המסורתיות
של עולם היין. מדינות כמו איטליה וצרפת מייצגות את המסורת הגדולה של היין, ועל כן גם היינות המפורסמים
בעולם שייכים להם מפאת המיתוג הכל כך חזק שלהם.
מי לא שמע על שמפיין או בורדו? מאזוריי היין שתבעו את עצמם כמושגים ביין המודרני.
הגישה של העולם הישן אומרת דבר מאד פשוט, מי שלא מכיר את היין שהוא שותה, עדיף שלא ישתה.
קצת סנוביזם אפשר להגיד.ובכן מי שלא ידע מהם הזנים האדומים של עמק הרון לא יקבל את התשובה מהיין עצמו.
על תוויות היין לעולם לא יצוין זן הענבים או הבלנד ממנו עשוי היין. כלומר יופיע שם היקב והאיזור ורק ע"פ הנתונים האלו
הטועם צריך לדעת מהם זני הענבים אותם הוא שותה.
ע"פ החוקים ליין קרבנה מרלו שלא נוצר בחבל בורדו, לעולם לא יקרה יין בורדו כמו שליין מבעבע שלא יוצר בשמפיין
לא יקרא שמפניה.
עולם חדש
כמעט כל מדינות העולם שהחלו לייצר יין איכותי בעיקר ב30 שנה האחרונות(רובם אף ייצרו לפני כמה מאות).
בניהם ישראל,אוסטרליה,דרום אפריקה וארגנטינה.
כל מה שנאמר על היין של העולם הישן, הוא ההפך כאשר מדברים על עולם חדש.
חדשנות היא מילת המפתח, קצת פחות מסורת וקצת יותר שיווק ומיתוג. היקבים המודרנים יספרו לכם באהבה
על היסטורית הכרמים ומאיזה זני ענבים נעשה היין.
העולם החדש הוא חברותי מאד, נעים יותר לעין, ובעיקר מכוון את עצמו לכולם.
לדוגמא יקב אוסטרלי בשם דארנברג שואב המון מהיקבים של עמק הרון הצרפתי, ומשתמש באותם בלנדים
ביינות שלו, אך השוני הוא גדול מאד.
המון הבדלי תפיסות בין 2 העולמות.
מי שאוהב עולם ישן יכול לאהוב את העולם החדש, ולהפך. הכל עניין של טעם וכבוד למסורת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה