טעימת שאטונף דו פאפ, פגאו 06

אחרי תקופה ארוכה ללא עדכונים בבלוג, הדרך הכי טובה לחזור לכתוב היא דרך טעימת יין
שהוא שונה מאחרים.
כזה שנותן ערך מוסף, כזה שמחכים לרגע שהוא ייתן את כל מה שיש לו.

כזהו השאטונף דו פאפ , מבית פגאו

עדכונים בבלוג

שלום רב,

הבלוג עובר בתקופה הקרובה שינויים מסויימים ועמכם הסליחה.
כמו כן העדכונים  יהיו תכופים יותר.


שיהיה לכולם סופ"ש מצויין.


צוות סימפל ווין

2 יינות לחג השבועות

חג השבועות קרב אלינו בעוד מספר ימים, וכמובן שרוב האנשים אשר
חוגגים את החג, יחגגו בסגנון "יין וחלב".
לקראת החג טעמתי מספר יינות, אחד מהם לבן והשני אדום.

מבלי להרחיב מילים ניגש ישירות אל היין הראשון.
יש יקב אחד שעשה מהפכה ענקית בדימוי שלו ובגישה שלו בעיקר.
יקבי כרמל מציגים בשנים האחרונות מגוון נהדר של יינות, ואם אתם נמצאים בצד
שעדיין מהדהד בו יין מבושל, כדאי שתצאו מזה כי לפנכם עולם חדש.

הויונייה 2009 של הסדרה האזורית, הוא ללא ספק לבן שיודע לתפקד כ"אדום" לעת הצורך.
היין שממעלה לנו ריחות של יער, על מגוון אפשרויות כמו קצת עץ אלון, והרבה פריחה וחדשנות.
פירות ירוקים רעננים.
היין עצמו בעל גוף מלא, ולמרות שיש מן מתיקות מסויימת עדינה. עדיין אפשרי להנות ממנו
גם עם מאכלים יותר "כבדים" אשר מתאימים ליינות אדומים.
מחירו של היין מומלץ כעד 55 שקלים

היין השני הוא איטלקי. אמנם בבלוג עדיין לא יצא להתעסק עם הרבה יינות איטלקים למעט קיאנטי.
אך כאן אנו מדברים על איזור פיאמונטה המפורסם.

היקב שנקרא לואיגי פודרי, נחשב למוכר מאד באזור המדובר.
הברברה 2007 של היקב, מספר לנו את סיפורו של פיאמונטה דרך החך.
באף ניתן להרגיש אדמה חומה, קצת ליקריץ וגם דבש מופיע לו לפרקים.
היין מאד אלגנטי,נעים. בעל טאנינים נמוכים,
בעל גוף בינוני וסיומת נהדרת.
ניתן למצוא את היין במחיר של עד כ 110 שקלים.
מתאים מאד לעוף או דגים מעושנים.



שיהיה לכולם חג שבועות שמח!!!

ברברה 2007

ויונייה 2009

טעימת 2 יינות ישראלים

לאחר הרגיעה מכלל החגים שעברנו לאחרונה, כולל שבועות.
הגיע הזמן לחזור באנרגיה מלאה.
היום בטעימה 2 יינות ישראלים, של יקבים מוכרים וגדולים.
יינות שביום יום אתם כנראה מדלגים עליהם, פשוט כי זה הכי בנאלי שיש.

היין הראשון הוא הירדן מרלו 2007, של יקבי רמת הגולן.
2007 נחשבת ע"י רבים כשנה נהדרת בעולם היין.
היין עצמו יושן כ 14 חודשים בחביות כאשר 40% מהם חדשות.
ביין עצמו ניתן להרגיש חריפות מפולפלת, פירות אדומים בשלים מאד.
בעל גוף מלא אך עדיין נעים ומאוזן בפה.
בעל סיומת ארוכה, מושכת.

בהחלט יין טוב לחובבי מרלו. מתאים מאד למאכלי בקר.  מחיר בשוק כ 100 שקלים.


היין השני הוא של יקבי ברקן, ק.ס רזרב 2008. היקב שלטמעי מצטיין בפינוטאז' שלו
הביא יין בעל אף קצת מאתגר, להוציא ממנו ריחות היה קצת קשה.
ניתן היה להבחין בריחות של פירות יער שחורים.
בפה מורגש מן התעלמות של היין מהפה עצמו, לא מעניין.
סעל סיומת ארוכה וקצת לא נעימה.

מבחינת היקב מדובר ביקב טוב. בקברנה הזה, הם קצת פספסו לדעתי.
גם המחיר קצת יקר לטעמי ועומד על כ 60 שקלים לבקבוק.

ישנם אנשים שאוהבים מותגים, ועל כן ימשיכו לרכוש רק את היינות של היקבים הגדולים.
היינות הללו בעיקר בשבילהם.

ירדן מרלו - לאוהבי הזן בעיקר

בואו נצא לטייל

“ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת", לפני שנים רבות, לטייל ברחבי ישראל היה שכיח מאד,

בעיקר לראות אתרי זיכרון או מקומות עתיקים. היום,בעיקר צעירים, נוסעים לטייל בנחלים

ואזורים מרוחקים.

לראות את הארץ זה חשוב מאד. לדעת איפה אנחנו חיים.

אחרי הכל הקדמה והעבודה סביב השעון, משאירים אותנו בעיקר באזורים עירוניים, כאלה

עם מבנים גבוהים וקניונים כמקומות להסתובב בהם.

עם צמיחת תעשיית היין מבחינת כמות היקבים, ועצם העובדה שהנפש חייבת מנוחה

כשאין עבודה. נוצרה לה תיירות חדשה, שלדעתי היא זאת שמחזיקה את התעשייה

חייה ונושמת. השם הכל כך מגרה "תיירות יין" או "שביל היין" של ישראל.

אם בעבר היה צריך כושר שכנוע רציני כדי לצאת לטייל ברחבי ישראל ולהראות לילדים

את הטבע הנהדר והנופים עוצרי הנשימה. היום ניתן לחזור לטבע ולראות את א"י ע"י סיורי יקבים.

היופי הוא שיקבי ישראל ממתגים את היינות שלהם בשמות ישראלים מאד. ממקומות בהם גדלים הענבים,

לישובים שסמוכים ליקב.

כך נוצר מצב שהיקבים בארץ נמצאים במקומות האקזוטיים ביותר בארץ, בכל אותם מקומות

שהתקשינו לקחת אליהם את החברים/הילדים שלנו.

אם נסיעה ליקב הרי גליל למשל  מהנה, ועוד להנות מגבול הצפון והיישוב יראון, נופי הצפון עוצרים נשימה.

וכאשר מחברים אליהם קצת יין הכל הופך להרבה יותר כיף.

יקבים כגון דלתון,רמות נפתלי ויתיר מושכים אנשים לראות מקומות שכנראה לא היינו זוכים להינות מהם

אלא אם היו מושכים אותנו באוזן.

החיבור של היין הישראלי לאדמה ולמקום תמיד מוסבר לנו כאשר אנו טועמים מהיין ובדרך כלל מסבירים לנו מאיזה כרמים הוא הגיע, אך החיבור לאדמה מחזיר אותנו גם תרתי משמע.

לאהבת הארץ, להנות מהטוב שקיבלנו. מקומות היסטורים עם ממלחמות ישראל והתנ"ך, הרחבת אופקים.

וטיול מגבש לכל המשפחה או החברים.

פריחת התיירות הזאת, עושה טוב לישראל, אם המדינה תוכל למנף את התחום ולביא לארץ תיירים זרים,

שיוכלו גם הם להנות מהחוויה הזאת, כולם ירוויחו.

עכשיו תפתחו מנוע חיפוש, וחפשו על שם מה נקרא היין שאתם אוהבים לשתות, וסעו לטייל שם.

תכירו את המדינה שלנו שהיא הרבה יותר מתל אביב או חיפה.

הנוף של רכסים, הזה של סגל 

הנוף של יראון, ההוא של יקבי גליל

משרד החינוך

שוק היין בישראל, הוא שוק צעיר שגדל בשנים האחרונות בצורה מרשימה.

יותר ויותר אנשים נחשפים להנאה ולמורכבות שעולם יין מספק.

על עולם היין קיימים מספר סטיגמות שקשה להתעלם מהן, אחת הסטיגמות

שנוצרה היא שהיין בעצם מיועד לקהל ספציפי מאד, של אנשים מבוגרים יותר

בעיקר בחליפות, ולרוב גם עם מצב חשבון טוב.

"העולם שייך לצעירים" הוא אחד האמירות המוכרות ששגורות בפינו.

במספר רב של תחומים הבמה ניתנת לדור צעיר כדי שיוביל ויהיה בסיס

איתן. בעולם היין כך זה נראה, לפחות בארץ, ישנם פערים רבים.

בכל הקשור למעורבות הדור הצעיר יותר בהשתתפות באירועים ובהתעניינות ביין

ישנו חור מסוים. מרבית קובעי דעת הקהל ומבקרי היין הם אנשים מבוגרים יותר,

והחור הוא שאין להם מחליפים ראויים. הדור הצעיר אוהב לצאת לברים של יין, אבל בעיקר

כי מדובר בסוג של טרנד תל-אביבי שעלול לחלוף.

בעולם של היום בו הטכנולוגיה מובילה, על היקבים ואנשי היין לעשות כל מה שניתן

כדי למשוך דור צעיר שיגיע לאירועי יין מאהבה ולא מכורח מתנה של החברה ליומולדת

כפי שקורה הרבה. היקבים בארץ כמעט ולא מבצעים שום פעילות יזומה כדי למשוך

אנשים צעירים וחדשים שיהוו בסיס להמשך קיום התעשייה בישראל.

 על היקבים בישראל להפעיל את מיטב המוחות שלהם. להביא קהל חדש דורש השקעה.

ממועדוני חברים סגמנטים לצעירים בגילאי 18-25, כאשר יהיו טעימות  דינמיות במיוחד

לחברים הצעירים. שילוב הטעימה יכול להתבצע בנושא שקרוב לליבם, ואם למשל יש משחק

כדורגל חשוב בספרד, אז טעימה שתתייחס ליינות מהאזורים של הקבוצות, כך בעצם לבצע קישור

לעולם העכשווי . מבצעים מיוחדים למועדון הצעיר כדי למשוך אותם לרכוש יין ואביזרי יין.

אחד העולמות החשובים היום בעולם הצעיר, הוא האפליקציות. למרבית הצעירים ישנו סמארטפון

והוא המעביר זמן מספר אחד היום כאשר נמצאים מחוץ לבית. אנשי היין בישראל, בן אם זה מבקרי יין כמו רוגוב

או חנויות יין,יקבים ואפילו פורטלי יין צריכים להגיע לאותו מכשיר סלולרי מתקדם ולייצר שירות שבו

ניתן לרכוש יינות און-ליין או סתם לקרוא על יינות וכתבות ברגע. אין אף אפליקצית יין ישראלית אחת,

בעולם של היום זה לא מתקבל.

תעשיית היין צריכה להופיע על המסך הקטן של הלקוח הצעיר כדי שלא תעלם.

השפה הגבוהה בה משתמשים אנשי יין מלומדים, היא השפה הנכונה ליין, ממגוון תיאורים ועד למושגים

הכי בסיסיים. אך כדי להביא דור חדש חייבים לעשות שינוי תפיסתי, לעדן את המילים, למצוא להם

תחליפים עממיים יותר. הצעירים ברובם סולדים כיום ממילים המוגדרות "פלצניות", ועל כן יש לכוון

לעבר שפה שתגיע לכולם, הרי יין בסופו של יום הוא לא שייך למעמד זה או אחר.

בארה"ב איש בשם גארי ווינרצא'ק החליט לנצל את העולם הטכנולוגי והקים תוכנית יין ברשת, למעלה מ1000 פרקים ומאות אלפי צופים. גם אפליקציית אייפון יש לו בתוכנית חדשה מצולמת. המטרה ברורה. ליצור

דור חדש של אוהבי יין, ליצור שפת יין חדשה. 

טעימת אדומים - משהו חדש

חג העצמאות הגיע ואיתו 2 יינות שיכולים לשמח אתכם תמיד.

אחרי שטעמנו קצת יינות לבנים, כאלו שעושים חשק לאוכל נהדר,

הגיע  תורו של האדום.

היין הראשון לטעום הוא אוסטרלי, יקב וולף בלאס. השם מצלצל היטב לחובבי יין אוסטרלי.

בעבר הלא רחוק וולף בלאס היה אחד המותגים היחידים שהיה ניתן למצוא בארץ.

את מירב הניסיון חוויתם עם הסדרות השולחניות של היקב, הבלק לייבל או או היילו לייבל.

היין שנטעם הוא הגולד לייבל. סדרת היוקרה של הייקב.

סדרת הגולד לייבל היא מהאזורים הנבחרים של עמק בארוסה המוכר.

היין עצמו, נקרא GOLD BLASS SHIRAZ  2008.

צבע כמעט שחור, שנראה נהדר. ובאף ניתן להרגיש תותים ופירות יער נוספים כגון אוכמניות.

ניתן להרגיש קצת חריפות שמזכירה תיבולים.

בפה היין מאד מעוגל, כלומר נעים מאד, ולא מעיק בטעם, אשר אפשר להרגיש פרותיות חזקה מאד.

אחרי מספר דקות בכוס ניתן להרגיש גם טיפה עץ, אבל לא ברמה שתזיק לכם בטעם.

הסיום הוא בינוני וקצת לא נעים.

בהחלט יין ליהנות ממנו בארוחת צהריים בשרית. מחיר, כ100 שקלים לבקבוק.

שווה לנסות.

היין השני הוא מיוחד בעשייתו, יקב המסרק יצר יין שנקרא קינגס בלנד. מדובר ביין שנעשה בעצם

מבלנד של בצירים. כלומר לקחו ענבים מבציר 2005 וענבים מבציר 2006. חיברו אותם יחדיו.

היקב הוא ישראלי וכשר.

צבע היין קצת נוטה לחום. באף ניתן להריח דבש,קפה.  מאד כרמלי.

בפה היין מאוזן , עוצמתי מאד ומורגש טעם פירותי חזק. הוא משתלט על כל הפה בצורה אלגנטית.

הניסיון לחבר יין  שהוא צעיר עם יין קצת יותר בוגר, הוא מעניין.

היין כרגע בשיאו ויש לתות אותו כרגע.

לאנשים שאוהבים לנסות יצירה חדשה, בהחלט מומלץ לטעום אותו.

מחירו כ 80 שקלים.

חג עצמאות שמח!!!

Gold label

kings blend